noise_monitoring_program
הודעת התראה :

משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שירות ההדרכה ומקצוע

האגף לשימור קרקע וניקוז

 

אמצעי הגנה בפני שרב במטעים

צילה דורפמן - האגף לשימור קרקע; יצחק אסקירה - רכז פעילות בתי צמיחה;

אריה טייבלום - תא שימור קרקע, מחוז מרכז

 

 

כללי

עונות המעבר בישראל מאופיינות במזג אוויר הפכפך, והמסוכן בהן ביותר לחקלאות הוא השרב. השרב מוגדר כמצב של מזג אוויר, המשלב טמפרטורת אוויר מקסימלית, הגבוהה מ-33 מ"צ, ולחות יחסית, הנמוכה מ-20%. ההיערכות לשרב עשויה למנוע נזקים לגידולים, הן בשטח הפתוח והן במבנים.

 

סוגי השרב

שרב קל - טמפרטורת מקסימום 33-35.9 מ"צ;

שרב בינוני - טמפרטורת מקסימום 36-38.9 מ"צ;

שרב כבד - טמפרטורת מקסימום מ-39 מ"צ ומעלה;

כאמור, אירועי שרב שכיחים בדרך כלל בחודשי האביב והסתיו, ופחות מכך בקיץ.

 

היבט סינופטי

אירועי השרב בארץ נוצרים כתוצאה מחדירה של שלוש מערכות ברומטריות יבשתיות ומדבריות לעבר מזרח הים-התיכון, ואלה הן:

1. אירוע שרבי, הנגרם בעקבות חדירה של שקע חמסיני ממדבריות מצרים ולוב (שקע "מצרי"), המלווה ברוחות חזקות חמות ויבשות, והאוויר מכיל חול ואבק. שרבים אלה לרוב קצרים ונמשכים עד יומיים. עליית הטמפרטורה בתחילת השרב מהירה מאוד, אך גם ירידתה מהירה וחדה, עקב חדירת רוח קרירה ולחה מהים-התיכון. שרב זה שכיח בדרך כלל בחודשי האביב, החל ממרס ועד סוף מאי, אך לעתים מתרחש גם ביוני.

 

2. אפיק (אזור של לחץ נמוך) מים סוף, המתפשט צפונה בחודשי האביב והסתיו ומביא עמו רוחות דרום-מזרחיות יבשות וחמות מהמדבריות של סעודיה. שרב זה ממושך יותר מהקודם, אך לרוב אינו מלווה בסופות חול ואבק, והרוחות אינן חזקות. הוא שכיח, כאמור, אך תדיר יותר בסתיו.

 


3. שרב אנטיציקלוני אופייני לחודשי הסתיו ולשלהי הקיץ, כאשר הרמה הברומטרית, הרובצת מעל צפון אפריקה וצפון סעודיה שולחת מדי פעם רכסים (שלוחות של לחץ גבוה) לאזור מזרח הים-התיכון. במצב זה מתרחשת שקיעה איטית אך ממושכת של האוויר כלפי מטה. תופעה זו גורמת להתחממות דינמית של האוויר ולהתייבשותו מעל הקרקע. תנאי שרב מתפתחים תחילה בפסגות ההרים, ולאחר מכן מגיעים בהדרגה לרגלי ההר ולשפלה הפנימית. שרב מסוג זה אורך זמן רב (עד שבוע ואף יותר) ומסתיים באופן הדרגתי, תחילה בשפלה ולבסוף בהרים. בתנאים כאלה שורר מזג אוויר שרבי, המלווה ברוחות קלות בהרים ובפנים הארץ, והביל (חם ולח) במישור החוף.

בהתאם לגורמים הקובעים את עוצמת השרב: טמפרטורה, לחות ורוח, תהיה ההשפעה על הצמחים ישירה או עקיפה. חומרת הנזק, הנגרם לגידול, תלויה בטמפרטורה ובלחות בזמן השרב, במשכו ובשלב הווגטטיבי שבו נמצא הגידול. שרב, המלווה ברוחות חזקות, גורם נזקים כבדים לחנטים צעירים ולפרחים. רגישותם של פקעים שטרם נפתחו היא פחותה. ככל שרטיבות הקרקע קרובה לקיבול השדה, במצב של תצרוכת מים  גבוהה בצמחים, השפעתו השלילית של השרב מצטמצמת ונזקי השרב עקיפים יותר.

 

אמצעי הגנה

הקושי העיקרי, שעמו מתמודדים באזורים אקלימיים חמים, כדוגמת ישראל ואגן הים התיכון, הוא עודפי חום ולחות. בימי שרב נחשפים הצמחים לטמפרטורות גבוהות, אך בעיקר ללחות נמוכה. האמצעי היעיל והטוב ביותר לצינון הוא אידוי מים, ורצוי להפעיל אמצעי צינון נוספים, כגון ערפול והמתזה.

 

מטעים בשטח פתוח

בניסיונות שונים להורדת טמפרטורת אברי עצי הפרי הנשירים והסובטרופיים, נמצא, שהרטבה מעל הנוף בפיזור צפוף ואחיד של טיפות המים גורמת בדרך כלל להורדת הטמפרטורה. דבר זה מתקבל ע"י יצירת תהליך של קירור התנדפותי בנוף העץ הרטוב.

יש הבדל מהותי בין העלאת לחות האוויר במטע לבין הרטבת נוף העץ. מידת הקירור של נוף העץ תלויה במהירות התנדפות המים, ונמצאת ביחס ישר לטמפרטורה וביחס הפוך ללחות היחסית. משום כך, יעילות הקירור ההתנדפותי גבוהה במיוחד בתנאי שרב.

יעילות ההרטבה בהמטרה באזורי הארץ השונים גבוהה יותר באזורים, שבהם רמת הלחות נמוכה, וטמפרטורות האוויר לרוב גבוהות למדי. ככל שהשטח המורטב גדול יותר, כך השפעת ההרטבה גדלה, וניתן להשיגה באמצעות הצבת אביזר ההשקיה בגובה מרבי. חשיבות רבה יש לשימוש ביחידת פיזור מים נכונה, במגמה להגיע לפיזור אחיד וצפוף של טיפות מים שוות-גודל על נוף העץ. רצוי להשתמש באביזר, שיספק אפקט מיקרו-אקלימי רציף, ושיהיה שונה בערכי הטמפרטורה והלחות מהתנאים בסביבה.

ניסיונות שדה, שנערכו בשנות ה-80 (א. ברק, י. לוי), מלמדים על טכניקת שימוש בפולסים לשיפור האפקט המיקרו-אקלימי. נמצא, שהיחס בין פולס השקיה להפסקה צריך להיות 1:1. פולסים בסדר גודל של 5 דקות נמצאו כמתאימים ביותר. השקיה בספיקה של כ-60-70 ליטר לעץ נמצאה יעילה דייה.

בחירת אביזר ההשקיה ויעילות הטיפול מותנית באיכות המים. כאשר איכותם אינה טובה, האביזר המומלץ הוא מערפל ולא מתז. במערפל מרחק ההתזה קטן יחסית, אך הרוח מפזרת את המים לכל הכיוונים. התזה, המלווה בהתייבשות מהירה, תביא לשקיעת מלחים על העץ ולסכנת המלחה מהירה, שתגרום לנשירת עלים.

 

מטעים בבתי רשת

בתי רשת לכיסוי מטעים הנם אמצעי טוב ויעיל להפחתת נזקי שרב במטעים. רשתות הכיסוי מפחיתות את עומס הקרינה על העץ ואת קצב תחלופת האוויר סביב הצמח, ובכך גורמות לעלייה בלחות ולשמירה על מיקרו-אקלים נוח בסביבת הנוף. בשרב מלווה ברוחות הרשתות מפחיתות את מהירות הרוח בסביבת הנוף ואת קצב איבוד המים של העץ. מומלץ להתאים לגידול את המבנה ואת סוג הרשת.

(הנחיות לבניית בתי רשת - ראה בדף המלצות נפרד.)

 

1. הגברת האידוי - המטרה והתזת מים מעל הנוף

מערכת התזה - ממקמים אותה סמוך לפתחי הגג או בגובה הגידול. התזה, המשולבת באוורור ובסחרור, תורמת לקירור האוויר במבנה, אך חיסרון השיטה ניכר בגודל הטיפות. הטיפות הגדולות יוצרות שכבת מים על הצמחים, הגורמת להתפרצות מחלות בצמחים. בתנאי שרב בעיה זו פחותה מאוד, עקב קצב התאדות מהיר מפני הצמח, אך אין לחשוש מכך. יתרה מזאת, זוהי שיטת צינון יעילה ביותר מבחינת הצמח והיא עשויה להפחית למינימום נזקי שרב אפשריים.

 

בשיטת הערפול נוצרות טיפות מים באמצעות פומיות ריסוס, שגודלן מגיע לכמה מיקרונים בלבד. בשל גודלן הקטן, הן מתאיידות באוויר טרם הגעתן לצמח או לקרקע. כשאיכות המים גרועה, יש סכנה לסתימת הפומיות ולהמלחה, ולכן יש להתקין מערכת סינון מים, ואולי גם מערכת לסילוק המלחים. כיום חברות ההשקיה מציעות מערכות ערפול בלחץ קו (2-4 אטמוספרות). מערכות אלה אינן מערכות ערפול כהגדרתן (בשל גודל הטיפות), אך הן נמצאו יעילות להפחתת עומסי חום וצינון, הן בבתי צמיחה והן בבתי רשת לירקות ולמטעים. השימוש במערכות אלה צריך להיעשות בצורה מבוקרת, תוך ניסוי וטעייה, ובהתאם לצורכי הגידול.

תיתכן מגבלת שימוש בשיטה זו בשל איכות המים.

 


2. שטיפת רשתות

יש להקפיד על ניקיון הרשתות במעטפת המבנה, בצדדים ובגג, למניעת פגיעה בתנועת האוויר מהמבנה ולתוכו. את הרשתות ניתן לשטוף במים מתוך המבנה החוצה.

הגנה יעילה בפני שרבים דורשת עבודת הכנה מוקדמת. רצוי לעקוב אחר התפתחות תנאי השרב באמצעות מדידת טמפרטורת האוויר בשטח הגידול. יש להציב מד-חום אמין במקום פתוח ומאוורר, שאינו מוצל ע"י הגידול, ולספק לו הגנה מקרינת שמש ישירה ע"י מגן קרינה.

בשל מצב משק המים בישראל נדרשת גישה חסכונית למניעת בזבוז מים ולהקטנה ככל האפשר בכמויות הנצרכות להגנה על הגידולים בפני שרב. מומלץ בתקופת האביב והסתיו לעקוב מדי יום אחר תחזית מזג האוויר (כמו בכל ימות השנה) ולשמוע לאזהרות החזאים לחקלאות.

 

תחזית ואזהרות מוקלטות מדי יום במענה הקולי של משרד החקלאות,
בטלפון: 9485711-03.

כמו כן, הודעות אלה מופיעות באתר משרד החקלאות, בכתובת: www.moag.gov.il/csv/index.